<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' קידושין פ"ב</h1>
<h2>דף ל:</h2>
קדושי כסף או שטר אין צריך ליתן הקדושין בידה, שאם זרקם בידה וחיקה וחצרה ושדה שלה מקדשת. עמדת ברשות הבעל יתן לידה או לחיקה. עומדת [ברשות שהיא של שניהם וזרק לה קדושיה מדעתה ולא הגיעו לידה או לחיקה הרי זו מקודשת קדושי ספק וכו', היו עומדים ברשות] שאינה לשניהם או ברשות הרבים וזרק קדושין, קרוב לה שיכולה לשומרן ולא הוא מקדשת, קרוב לו שיכול לשמרן ולא היא אינה מקדשת, מחצה על מחצה ששניהם יכולים לשמרו או אין יכולים, או ספק קרוב לה ספק קרוב לו ואבדו קודם שיגיעו לידה, ספק מקדשת.
<h2>דף נב.</h2>
ואפילו שקדושי ביאה מן התורה לא יקדש לכתחלה בביאה, ואם קדש בביאה מכין אותו מרדות שלא יפרצו בדבר זה. וכן המקדש בלא שדוך, או מקדש בשוק מכין אותו מרדות, שלא ידמה לזנות כקדושי קודם מתן תורה.
המקדש בשטר כך עושה, כותב על הנייר או חרס ועלה וכל דבר שירצה, הרי את מקודשת לי, ונותנו לה בפני עדים. וצריך לכותבו מדעתה ולשמה. לא עשה כך, אע"פ שנתן לה מדעת (לי), אינה מקדשת, וכל לשונות המועילים בכסף מועילים בשטר, שאין מועילים לא מועילים בשטר.
<h2>דף קט:</h2>
ואשה שאין קדושיה כלום כגון קדשה בפחות מפרוטה צריך לקדשה פעם אחרת. והשיב רש"י, שאין צריך לכנוס לחופה פעם אחרת, דהא קטנה שהשיאוה אחיה אין קדושיה כלום עד שתגדיל והרי קדמה החופה לקדושיה הכי נמי לא שנא.
